מיכאל פרסיקו, רופא
.
זהו סיפור הכאב והשלכתו, סיפור תיקונו של כאב הרוע בדרך ההסמלה. זוהי השתלשלות פעילה של אירועים ודורות אשר לאורך הציר הגשמי רוחני מאפשרת לכאב העצום של מעשה ההרג הזה להתגלגל, להשתעשע, להתרכך ולהפוך אט אט למשהו בר התמרה, בר הכלה, בר מחילה בר סליחה, בר סיפור בר קבלה.. בר חיבוקה של פיוסה. או אז יהיה האדם לבן אדם, לאנוש, ואפשר יהיה להתחיל לקרוא בשם ה'.
.
1. מהפכת ה'
קיין הורג את הבל. מכעס, מהתפרצות של קנאה רגעית, אך גם מקנאה רבת שנים. זהו כאב שהוא אינו יכול עוד להכיל, ועל כן משליכו על אחיו עד מוות. העונש בימים ההם היה חד וברור: נקמת דם. מוות, מותו של הפוגע. השנוי שמנהיג אלוהי העברים הוא לא פחות ממהפכה אמיתית . זהו שינוי פרדיגמה: לא הקלת העונש לפוגע, אלא חיזוק כל המעורבים ברוחם, מבפנים, עד שהם מסוגלים לעכל לקבל ולהכיל את החוויה הזו ללא צורך להגשים עוד כאב נוסף.
שמו של קין מבטא קניין, כולו גשמיות בוטה. הנ'י'צוץ האלוהי שבו כלוא בין ק –קללה לבין נ – נצח… ברגע שהוא מגשים את מעשה ההרג, כשהוא קם על אחיו בשדה, מוגשם הכאב האדיר אשר קיין נשא בתוכו כמוות, שהוא שיא ההגשמה האפשרי. אבל האדמה, אשר פצתה את פיה לבלוע את כאב המעשה, נתקעת בעצמה עם חוויה קשה מדי לעיכול, ועל כן היא משליכה את כאבה החוצה חזרה אל קיין ומאררת אותו. עליו לשאת כאב זה עד שיוכל לפייסו. עד שיוכל לעשות תיקון לכאב. עד אז לא תוכל האדמה להיות לו ניגודו המשלים. שהרי האדמה היא העזר כנגד של האיכר בתיתה לו את פריה. ניסיונו של קיין להעביר את כאבו לכיוון של מוות מוגשם באדמה לא צולח והוא סופג חזרה את כאב ההרג הזה ונושא אותו. לבדו. האדמה לא עוד נותנת לו מכוחה. כך, כעת שנפגע מצב ההרמוניה שבין שניהם, הוא נישאר תלוש ומתנדנד איכה ואיכה ללא ציר קבוע לייצבו. הוא שורד, אבל חייו בסכנה. לא עוד הולך, עכשיו הוא ח ו ל ך… האם יצליח לעשות דבר מה עם הכאב כדי להתמירו, וכך להיברא מחדש, להבריא?
.
2. התיקון: כאב הולך ומסתפר
קין נע ונד ואף מתיישב בארץ נוד. זהו עונשו. כך הוא שורד, וזכותו לשרוד כל עוד הוא עושה תהליך של תיקון.
כבר בעצם תלונתו באוזני האל על חומרת מצבו מיד אחרי חטא מתחיל קין בתהליך התיקון, שלו קדימות על פני כל דבר אחר. לכן גם אין קין מומת, שאז לא יהא תיקון אלא רק יגרם עוד כאב. אם להרוג את קין, מסביר האל לשואפי הנקם, אז רק בדרך של 'שבעתיים': שבעה דורות לאורכם ילך ויוקם הכאב ממקומו הגשמי כל כך בתוך ועל פני האדמה – אל עבר הרוחני. כך יותמר כגובה התמר לעבר השמיים. זו המהפכה הגדולה של אלוהי העברים: עוברים מכאב מוות תמורת כאב תמורת כאב מוות הולך וגובר, דור אחרי דור – אל התמרת הכאב אל המחילה והתיקון.
עד אז על קין ללכת בדרך נדודיו, והוא נע ונד… כמו בנדנדה, הוא שומר על הדרך הספיראלית בקו החיים, אבל הוא נודד הרחק מקו האמצע, הרחק ממקומו, הרחק מהרמוניה שלמה, הרחק מקו הבריאות (1מאמר שלי). בכך הוא עונה יפה להגדרה הקלאסית של מחלה, הלא הוא 'איזון על תנאי'.
אות שם האל על מצחו, אות קין לאמור: האיש בשלבי תיקון. נא לא להרוג פיזית. תנו לו להתנדנד עד יבוא תיקון. מי שרוצה להרוג אותו – רק בדרך שבעתיים. רק כך יוקם הכאב.
.
3. הכאב מתגלגל מדור לדור
אלא שקין איננו מסוגל להתגבר על אותו כאב. עוונו גדול מנשוא. או אז מפעיל האל את עיקרון ה'תולדות', שנאמר: "נוצר חסד לאלפים, נשא עוון ופשע וחטאה, ונקה, אל ינקה פוקד עוון אבות על בנים ואל בני בנים, על שילשים ועל ריבעים. (שמות לד, פסוק 7…) . לא מקסים? מקסים. הכל כתוב פה.
היות וקין לא מסוגל להביא את הכאב לכלל פיוס, והכאב הרי חייב תיקון, מועבר הכאב הלאה לילדיו. כך קורה תמיד. אלו הם התולדות: כאב נולד אל כאב. מה שלא מצליח האב לכפר – עובר לבנו, ומבנו לבנו, על שילשים ועל ריבעים. לא כדי להעניש – אלא כדי לאפשר כיפור, עד יתוקן דבר, כי בזה, רק בזה מעוניין האל יתברך. שיהיה תיקון. עד כי גם אם יתמהמה – בוא יבוא.
שבעה דורות, יחד עם קין. כך מתקנים כאב. כל דור מספר לנו בעזרת שמו את תרומתו המיוחדת לתיקון. דרך התיקון היא האחת שהאל יודע: לומר את שמו, את מהותו. וכך הולך ומוקם ומתממש העיקרון האלוהי בתהליך מדורג שבו שכל דור בו מגשים אחד מחלקי החוק האלוהי. ברגע בו מושלם החוק – מושלם התיקון
.
4. חנוך – עיקרון החינוך מחדש…
ראשון לתולדותיו של קין הוא חנוך. הוא מביא את עיקרון 'חנוך לנער על פי דרכו': לחנוך זה לעזור לחוטא, לחזקו ברוחו ברגעי החולשה, כשהוא עומד להשליך כאבו על עצמו, כמחלה, או באלימות על האחר, כך שיוכל להמשיך ללכת בדרכו האישית. בשמו של חנוך קין גם בונה עיר ששמה חנוך המבטאת את העיקרון הזה… (הרי הכל פוליטיקה. מקור המילה פוליטיקה היא במילה POLICE, עיר ביוונית: כל עוד היו לקטים – ציידים, לא הייתה כל בעיה להסתדר ביניהם שמרוחקים היו קילומטרים אחד מהשני, ואם נפגשים ביער מכסימום היו אומרים: "אהום!" והולכים הלאה לדרכם. אבל כאשר התכנסו לגור בעיר נהיה צפוף, ונוצר צורך לדעת להסתדר אחד עם השני. היא אומנות החיים ביחד זה לצד זה -היא היא הפוליטיקה…). אז עיר.
וירא חנוך כי טובה העיר, שחינוך בה, ויולד את עירד: שעשה את העיר לעיר- עד, דרך נצחית, סדנת נצח של יחסי אנוש. רק כך תלמדו, אומר האל, תוך ניסיון בלתי פוסק לקיים את מצוותיו, יתברך. או אז אפשר להביא את העיקרון הבא.
.
5. המשך תולדותיו של קין עוסק בחיים ומוות ולידה מחדש: עירד מוליד את מחויאל, ומחייאל את מתושאל, הלא הם התגשמות העיקרון של מוות ולידה מחדש.
אם נרצה לנסח את החוק האלוהי כפי שהוגשם עד כאן, נקבל: שאיפה מתמדת להרמוניה בין ניגודים משלימים (חינוך תוך כדי יחד צפוף) , בדרך נעה ונדה (ספיראלית) של מוות ולידה מחדש.
כעת כשהחוק כבר קם ומתנוסס במלוא עוזו, יכול וחייב למך להיוולד. למך מבטא את השלב בו אפשר להתייחס ישירות לכאב ההרג שעבר מדור לדור, והסמלתו הפעילה. הוא יכול להוולד רק כאשר חוק האל שריר וקיים ועומד.
.
6. למך – כאן סוף סוף הגענו בדרכנו אל ה 'מך', השפל, עניו, נידכא – אחד שקיבל מכה. למך הוא זה שעושה דרך אל המכה ויכול להתחיל לנגוע בכאב של אותה מכה שנתן קיין להבל. הנה עכשיו אפשר להתחיל להתקרב לתיקון העניין.
הוא עושה את זה קודם כל על ידי המשך הגשמת העיקרון האלוהי: שתי נשים לו, המבטאות את הניגודים המשלימים ביתר שאת. עדיין הוא זקוק לשתיים, כי חסר הוא את היכולת לצרפן באשה אחת , כראוי. עדה היא עדי – יופי גשמי נישא על צוואר. וצילה היא בתחום הצל הרוחני, כבצלאל זה… גם הן, כל אחת מהן מולידה שניים : אחד גשמי – יבל אבי מקנה, קניין, ותובל = חרש נחושת. לעומתם שני הרוחניים = יובל הנגן המופלא ונעמה אשת נעימים ומנגינות. בהשראת העיקרון האלוהי המוגשם הזה אומר למך את דבריו
.
7. התיקון בפועל: לספר מחדש את הסיפור כדבר שירה…
למך מבטא זאת כדבר שירה, במשקל שירה כי אין כשירה לביטוי הרמוני מושלם, עיקרון אלוהי מובנה.. הוא שר בדרך שמוצאים הרבה בשירה התנכית – דרך של כפילויות משלימות וניגודים משלימים… עדה מול צלה. שמען קולי לעומת האזנה אמרתי. איש בניגוד לילד. הריגה ממש מול מכה, חבורה. ואז, כשהחוק האלוהי מבוטא בפועל ממש, מתבצע התיקון. באמרות. באמרי שיר.
את סיפורו של קיין מספר למך, מפיו ועבר עיבוד בא ומשתלשל הסיפור שהלך משך הדורות כחלוק של נחל שהשתייף והתעדן, עד שכעת הוא כבר לא כאב גולמי גרידא אלא ס י פ ו ר על כאב. כשאפשר לספר את זה כסיפור, ברגשות פחות טעונים, נעשה סיפור המקרה למשהו סימלי, כמעט משל. רמת הכאב פוחתת: איש הרגתי לפצעי – אני, קיין, בפי שלי, למך, הרגתי את הבל כי היה לי פצע קנאה בנפש שלא יכולתי להכילו, לשאתו. כאב שחייב הייתי להוציאו, כי הוא היה שם , הבל, מרגיז כל כך… והנה אני למך מוליד מחדש את ילד הכאב הזה והורגו, כי עוד מילדות הייתה בי קנאה קשה מנשוא. כבר מאז הלך הכאב והצטבר כחבורה, נפוח ודואב. כחבורה כחולה היה הוא לי משך השנים, חבורה מודחקת מתחת לעור הנפש, נפיחות של רגש נורא שחייב היה לקום ולצאת יום אחד… אגב, כמה דורות אחר כך יעשה אברהם אותו דבר עצמו במעשה העקידה, כשהוא מקריב סמלית את הילד אברהם מלא האלילים, ומתמיר את כאבי ילדותו כולם. כך הורגים ילד, סימלית, לכפרה.
אכן, שבעתיים יוקם קיין: שבעה דורות לקח לדלל ולהפחית את הכאב, עד שאפשר יהיה לגעת בו בכלל. . כעת לוקח אותו למך ועושה בו דבר מופלא: אם עד כאן אלו 7 דורות, אבל כשלמך מכוון היטב אל המכה, אל הכאב הוא מצליח בדרך שירה להעלות את הכאב בחזקה של 77. לאורכו של הציר הגשמי רוחני נילקח כאב חטאו של קיין ומדולל עוד פי 10 – דילול הומיאופאתי של ממש! נקמת הדם הפכה לסיפור עצוב – אבל אפשרי.
.
8. הנה כך קם מחדש סיפורו של קיין. נולד מחדש. נברא מחדש. הבריא…זה לקח כמה דורות, שבעה לייתר דיוק. אבל רק כעת, כשמותו של הבל קומם כסמל יציב, הועלה והותמר, מסוגל אדם להוליד מחדש. שהרי זה מה שקורה כאן – מוות ולידה מחדש. הנולד החדש הוא שת, אשר לעומת הבל הנע ונד, לו כבר תשתית קבועה יותר. גשמי בהרבה מהבל אבל מלא רוח ולא גשמי בלבד כמו קין – הוא התולדה של שניהם, הוא כמו הרמוניה שנוצרת בחלל הפנוי שבין שניהם…כך "שת לו אלוהים זרע אחר – תחת הבל". הניגוד של הבל מול קיין כבר לא מנקר עיניים. קין של פעם יכול היה כעת להכילו.
המעשה הגדול הזה של הבאת הרמוניה בין הניגודים, מעשה אשר תשתיתו התייצבה, הוא אשר מאפשר להוליד סוף סוף בן אדם כמו שאנחנו מכירים היום ,בן לשת – אנוש. האנושיות חזרה. או אז אפשר שניתן שם גם לשם. מתן שם הוא אשר משלים כל מעשה אלוהי. רק כעת מרשה האל לבני האדם לקרוא לו בשם ה'. רק עתה כשבני האדם עשו תיקון, מוקם האל כישות מאזנת, הוא שעוזר לא להרוג סתם. זוהי התרחשות אהדדי, בו זמנית, סינכרונית, שבה אל בורא מבריא ומתקיים בעצמו גם לבני האדם. הם זכו לקרוא לו בשם בזכות התיקון שהיא מהותו, יתברך.
Read Full Post »
מחלה זה דבר בריא 