חיה יקרה, חברתי הקרובה,
בחודש האחרון קורה כאן משהו מדהים. לא תאמיני. העם מתעורר.. נס אמיתי.
את זוכרת שדיברנו על העניין של עבודת אלילים לעומת עבודת השם? איך נוטה האדם מתוך התגוננות לסגור עצמו בחוזר חלילה, במעגל המחול השגור כל כך, הבטוח כל כך של 'מה שהיה הוא אשר יהיה', וחס ולילה שלא יהיה שינוי כל שהוא? וכמה שזה טבעי ואף נכון לעושת כך בזמנים מסוימים בחיים, כדי להגן ולשמור על עצמו, כשכוחות הנפש לא מספיקים. ואיך אמרנו על כך שזה סוג של שינה מרגיעה, כמו שאומר שקספיר בהמלט 'ודעת, השינה הזו תשים הקץ לכל מכאוב ואלף הפגעים' (תרגום שלונסקי). וגם 'כולנו ישנים' של רבי נחמן..
והנה – מתעוררים! איש ואשה ועוד איש ועוד אשה ועוד המון מחליטים ברגע פלאי שעדיף 'חמוש לצאת מול ים היסורים, למרוד וקץ לשים להם!' (אותו השקספיר). אכן זהו נס, כמו שדיברנו.
נס – את זוכרת שאלוהים נ י ס ה את אברהם – העלה אותו על נס, כמו דגל כמו סמל לכולנו לראות; העמיד אותו בניסיון, אבל גם נתן לו 'נס' – את הכח לעמוד בניסיון. אברהם עומד בניסיון וכך הוא יוצא מהמעגל של חוזר חלילה, וממריא אל על בספיראלה של תהליך אמיתי בחיים, איחוד עם אלוהיו.
אכן כך, פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא הולך אל עצמו, שהם חברים ממש , ומתחיל ללכת. ולאן הוא ואלך? לשלום. כי אין דרך אחרת אלא אליו יתברך ששמו שלום. פנימי ואז גם חיצוני.
כן כן, חיה יקרה שלי. איך זה קרה, בוודאי תישאלי, איך קורה דבר כזה? ומדוע דווקא עכשיו?
עכשיו – אין לך פשוט מזה: כמו בכל תהליך אנושי , יש רגע בו מגיעים מים עד נפש, מתמלאה הסאה. הגיע סבל עד בוש. כך הרי נוצרת מחלה, את זוכרת שדיברנו איך חוויה, כשהיא נהיית קשה מנשוא, קשה מכדי להופכה לזיכרון פשוט – יוצא אז חלק מהלחץ כמו סילון קיטור החוצה – ומגשים עצמו ככאב גופני. זה כבר לא מהלך, זו מחלהך…
אז הנה כאן כך בדיוק קרה ורוח העם מוציאה קיטור, בהפגנה אדירה של אחווה.
ותראי איזה יופי, איך אנחנו בכל זאת עם בחירה. הרי קיטרנו שנינו לא פעם עד כמה התרחקנו מיהדות שלמה, מהליכה בלתי פוסקת אליו יתברך, אל השלום כאמור. והנה, קם ומתנער לו עם חלייך, עם עבדים ומזה רעב (לצדק חברתי) – ועושה זאת! ועושה זאת בלי כל אלימות, כי זהו תהליך רוחני. זה – דפני ליף אמרה את זה יפה כל כך – זה משהו אנרגטי רוחני שהוא חזק וגדול וענק מכל אחד מאתנו לחוד, אבל בא מתוכנו. כל אחד הוא אור קטן אך ביחד – אור איתן. סורה חושך מן האור, סוהורה, מפני ההאור…
אני מוכרח להזכיר לך, חיה, דבר אחד שפעם כבר דיברנו עליו, על האכזבה מהשימוש באינטרנט ופייסבוק.. איך אמרנו שהם עושים קשר שטחי, מרוחק, אח גדול,,, ותראי תראי תראי – הדבר הזה , המפלצת הזו היא בעצם שעשתה את הכל העניין!! כי הרי כך הם יצרו קשר אחד עם השני. כך יצרנו קשר אחד עם השני. כך עוברת האנרגיה המופלאה הזו לכולם, כולם! איזה יופי! לפתע הבינו כולם באחת שכך אי אפשר להמשיך.. תודה, סיטקום, תודה, מידע אלקטרוני הנמצא-בכל-מקום…
זהו שנאמר – כולנו רקמה אנושית אחת, חיה.
להתראות, יקרה. מיכאל
Read Full Post »
מחלה זה דבר בריא 