Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for יוני, 2011

הנה חזרתי ממסע שורשים בפולניה ( פה לן יה, ובבוקר קם והלך לו לדרכו…)-  משהו מטלטל מרשים משנה חיים. הייתי עם בני הצעיר אורן. היה באמת פעם בחיים. הבנתי איך הכאב מתגלגל. שולח לך קטע על זה.  לצערי החמצתי את יום השני איתך אבל… עוד חזון למועד.

והנה אני פוגש אותך עם הפרופסור הצעיר… איש נמרץ ומלא יידע, כמו שפרופסור צריך להיות. אבל מה עם האשה היא, הסוטה?  האשה היא הבית, ביתו של אדם. ומהו ביתו של אדם אם לא נפשו פנימה? אמור מעתה: הסוטה היא נפשו של האדם אשר סטתה – איך לא – מדרך הישר ועכשיו איך להחזירה… שהרי אדם  (==גבר) חושד שהיא זנתה עם אחר, היינו – הלכה לעבודת אלילים בתוכו רחמנא ליצלן, וכדי לתקן יש להביא מנחת זיכרון, כי לשם סטתה, לזיכרון לא נכון. עשתה עיבוד לא נכון של החוויה לכיוון אלילי מתגונן, שורד. רק העמדתה מול מים קדושים טהורים תשרה בה טהרה מחדש, בנפש, שהיא בעצמה מים טהורים. לשם משליכים את הקלף עם הקללה אלה , כי כמו שבנפש נשמר הזיכרון כך במים הדיו נמחית הקללה ומתאפשר סיפור מחדש של הזיכרון הזה.

אז רצח וניאוף הם שני החטאים הגדולים, כאשר ברצח יש השלכת הכאב על האחר, ובניאוף יש השלכת הייצר על האחר(ת).

ההשתלחות חסרת הרסן של תאור סוטה במשנה היא על כן מקום בו החכמים פוחדים נורא מנפשם הם, ממה שמתרחש בם ובהינף גברי נורא הם מתעללים בזו הקוראת להם לתיקון. כל זה אופיינ  למצב של גולה כי זו נועדה להשרדות ואגירת אנרגיה ואין בה מקום לעשיית התהליך עצמו – זה ייעשה רק בארץ ישראל! ששקולה מצוות וגומר.

היה בטוב ידידי. ניפגש בקרוב, אי"ה

                                                   שלך, מיכאל

Read Full Post »

הערה קצרה אחת על הפגישה עם עוזי פז: האם אפשר שיש קשר בין המיוחד בין השלווים לבין השעור הנלמד כאן בעניין התאווה? שכן יש להם, לשלווים, כנראה , יכולת להמנע מכל תאוות אוכל (ומים) משך שעות ארוכות של נדודים מעל מדבר הים ועוד יותר מעל מדבר החול. משהו קורה במטבוליזם שלהם אשר מאפשר לגופם לא לצרוך מזון גשמי ולהתפרנס זמנית ממאגרי האנרגיה הלא-גשמית (רוחנית?) שלהם. מכאן גם שמם הנושק לשלווה, לשלום, יכולתם לעשות שלום בגופם למשך זמן כה רב בלי להתאוות תאווה. והנה אותו דבר מיסתורי, אותו מטען אנרגטי אנטי תאוותי, הרי הוא הקוטב המנוגד והמשלים לתאווה, ואם אתה מתנפל בתאווה על בשרם הקט, מופעל המטען, מופעלת התוכנה הזו בגוף הזולל המתאווה, ועוצרת אותו בבת אחת מכל תהליך גופני, עד כדי שיתוק, עד מוות

                         יישר כוח. שלך, מיכאל 

Read Full Post »


תודה לך על הפגישה עם יוסי מילמן וסיפור המרגלים. לימדתני רבות זו גם זו הפעם.

אני כמובן, בדרכי הילדותית, שבלונית, נלוזה, סטראוטיפית וחסרת חידוש מסתכל על הפרשה מנקודת המבט של נפש יהודי פנימה הומיה. אלו הם מרגלי נפש הנשלחים לבדוק האם מוכנה כבר הנחלה להתיישבות אמיתית של האדם בו בתוכו בעצמו, או טרם (גילוי נאות כבר בשלב מוקדם זה: טרם). אבל בואו נראה. קודם כל המילה מרגל – אחד שהולך לבדוק מה הם ההרגלים, או מה מצב ההליכה ברגל של האדם. מה שלום מצב האלילות הנוכחי שלו – האם הוא ג ם מנסה לוותר על אחד או שניים, או רק אלילות? הוא רק בהרגליו?לעניין הנכבד הזה  שולח משה לא אנשים סתם, גם לא אנשי מקצוע צבאיים – מה יועילו אלו כאן בתוך הנפש – אלא את הנשיאים מעם, את החכמים. ואותם הוא שואל לדעת את הדברים החשובים באמת:

 מה הוא כח הנפש – מה מצב האנרגיה הנפשית כי משם יבוא כל תיקון; הטובה היא – שעושה דרך  -או עדיין רעה, עובדת אלילים בלבד היא. (מילמן בעוורון המקובל שואל כאן למה בכלל לשלוח מרגלים, הרי הוא יודע הכל… אבל לא עליו מדובר, יוסי יקר, מדובר בנפשו של כל אדם שאלוהים רק יכול להציב את חוקיו מולו, אבל הבחירה, הבחירה  שלו היא..).

אז מה מוצאים המרגלים? את הענקים למשל = מצבורי נפש תקועים בגשמי שהם ענקיים מדי לעכל ולהטמיר. ערים בצורות  = מבצרי ענק המקשים על הפיכתם מכאב לאהבה.. עמים עזים… לא לא, כרגע נותר רק להביא אשכול ענבים ששניים נושאים אותו: והרי האיש משה ענב מאד. ולכן אולי יש כאן מסר שבעתיד, בתנאים אחרים אפשר יהיה להתנחל בה, אבל על רוח העם  להיות  כאשכול זה התלוי בחלל הפנוי שבין שני הניגודים… 

כעת באה פרשנות השליחים שחזרו: ברובם  – כי זה המצב אצל נפש העם -רובם חוששים שזו ארץ אוכלת יושביה – שהוא בדיוק המצב בו אתה כרגע לא יכול לעכל את מוקדי הכאב הפנימי, שאם תנסה הוא יעכל אותך בחזרה. רק כלב בן יפונה מי שהוא כמו לב המסוגל לפנות מקום לאחר, רק הוא מרגיש שכן, כן, אבל הוא כמעט לבד שם.לא, הרב יודעים שכרגע הם רק חגבים לא רק בעיני הנפש שלהם אלא גם בעיני עצמם, היינו בעיני נפשם שלהם

יפה הצביע מילמן על הקושי של איש המודיעין להיכנס לראש של מנהיג האויב – הוא הוא הקושי להיכנס קודם כל לראש של עצמי באמת. הקושי להבין את האחר, אוכל להתמודד איתו רק אחרי שאשכיל לפגוש את האחר אשר בתוכי, את מי שגר שם זה שנים ומחכה לקבלה, פיוס ואהבה. לכן המאמץ המודיעיני איננו מיותר, נכון הוא, בתנאי שמבינים למה הוא מכוון. רבין – מי שהיה אולי היהודי הגדול מכולם עד היום בארצנו, כי עשה דרך מופלאה – חש זאת ולכן רצה לראות את ה RAW MATERIAL של מה שמתקבל..  מי שלא עושה כך – כמו מנהיגינו הנוכחיים – שהם פשוט ביטוי של רוח העם לכן אין האשמה רק עליהם –  משליכים על האחר את פחדיהם פחדינו והפכים אותו לאליל מפלצתי. היום המלכנו עלינו את אלוף העולם בהשרדות, עם קשה עורף שכמונו, והוא מדגים לנו עבודת אלילים מושלמת מהי. כל זה כדי להתחמק מנגיעה בתוככי ארץ, שאליה מכוונת עבודת המרגלים הטובה.  אין כאן עונש שאלוהים אווילי משית על עמו, אם כך,  אלא פועל יוצא נכון והגיוני מזה שאינם מסוגלים כרגע לעשות דרך פנימה אל נחלתם ולכן קדימה ל 40 שנה במדבר. זה שיש גם מגפה – מחלה של אורגניזם היא ארוע הכרחי כאשר לא מסוגלים לפייס כאב פנימה – הוא פורץ החוצה כקיטור זה.

טוב שמשה שם, הניצוץ האלוהי, העצמי הנצחי, לפייס ולתת כוח ולהנהיג את האורגניזם הזה הנקרא בני ישראל למסע במדבר כדי שאט אט יהפך דיבורם לאמיתי, ואז… בע"ה יבואו אל הנחלה אשר הבטיחכם

   שא ברכות על צרור המצוות שאתה מזכה בהן אותנו, איש יקר, שליחו ציבור, נביא.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: