תודה לך, דב יקירי, על התכנית עם מנאולה דבירי, אשה שאני מעריך ומוקיר מאד. סיפוריה הקצרים וכל הוויתה – שלום. מה שכל כך חסר לנו…
הרשה נא לי הערה בקשר לבני אהרון, משהו שעלה בדעתי עוד לפני שידור התכנית: אני עצמי נמצא כעת באמצעו של ניסיון תיקון גדול.מדמה אני עצמי למכונית זו, אשר הועלתה על ג'ק, וכל כולה מפורקת לחלקיה וסביבה טורחים ועמלים עובדי המוסך השונים על מרוק חלקים, והחלפת הפגומים החדשים, ועוד מעט ירכיבוני, וכמו אוולד מחדש…
אבל יותר ויותר מסתבר לי שעלי לקחת אחריות ולנקוט ברגע מסויים בפעולה, שיש בה משום ירידה לגיא צלמוות בלי לירוא רע… לייתר דיוק: מחכה אני לצו. צו שיאמר :לך לך. צו שיאמר: קח את בנך, את יחידך… צו שעם קבלתו אחוש שאכן שבטו ומשענתו עימי לנחמני.
כל העניין עם בני אהרון הוא, שמרב הבנה וידיעה עמוקה של מהות התיקון, והתלהבות הגילוי על מהותו, אצו רצו לבצעו ללא שקיבלו את הצו המתאים! ללא צו. והצו, לפעמים הוא צב, נע בדרכו אט-אט, לנגזם לנגזם, סיגה סיגה, עד שמתהווה לו. ויש להיות בסבלנות… אם כי לא עד אין קץ, אחרת ידחה כל העניין לגילגול הבא וחבל. כדי שהצו יבוא צריך שתהא אנרגיה מספקת בליבו של אדם, היא היא האנרגיה שברגע הנכון, בעצם התהוותו של התיקון, תלחש לו בקול רועם: אל תשלח ידך אל הנער! ואילו הם הלכו אל קודש הקודשים של ליבם, אל משכן קודשם, אל מקום ניצוץ אלוהיהם ללא אותה אנרגיה נכונה. על כן ניסחפו פנימה בלי יכולת הסמלה , בלי יכולת לשמוע את הצו המסמיל ברגע האחרון ועושה את המוות סימלי -לא, אצלם הוא הגשים עצמו, כמו באותה חללית קולומביה הדוהרת אל מותה (לא יודע למה האסוציאציה הזו עולה פה, אני רק יודע שהיא נכונה…). כך היה.
את כל זה מסביר האל אחר כך למשה שמסביר לאהרון, האב ההמום: "בקרובי אקדש" אלו המתקרבים אלי באמת יזכו לתיקון אמיתי במצב של קדושה, בו יש מרווח בין ההכרזה על מוות לבין הגשמתו עד ללידה מחדש, לאפשרות הסמלה. כשהאדם נכון ובא בצו לבבו האמיתי – מתרחש תהליך של מוות ולידה מחדש כמו שחווה אברהם בעקידה. או אז לא מוגשם המוות אלא סימלית. בעוד ש "על פני העם אכבד" – על כל שאר העם שעדין לא התקרבו מספיק אל השם יופעל חוק הכובד, כח הכבידה, כובד הגשמיות תינחת עליהם ומותם ייעשה אמיתי. זה החוק. וידום אהרון, כאומר: מה שנכון – נכון. אין מה לעשות. בגילגול הבא נשתדל יותר.
אני שב ומודה לך על התכנית החשובה כל כך, אור יקרות, ניצוץ אלוהה בתוך יוון מצולה של מדמנת עובדי אליל.
בברכת עקירת עמלק = עמל-לך מתוכנו, מתוך העם כולו.
שלך, מיכאל
מחלה זה דבר בריא 