דב יקירי, מורי ורבי תודה על הפגישה עם ישראל אלירז. מרתק. אבל נראה לי שאין ביניכם פער כל כך גדול כפי שנדמה לך, אתה איש החלל הפנוי… אתה איש התובנה שאליהו הוא קיצוני של שחור לבן והאמת היא באמצע… אבל היא לא סתם באמצע – האמת היא תהליך, תהליך בלתי פוסק! רק כך אפשר להבין את אהרון ומשה, שני צדדיו של אלוהים, שני צדדיו של האדם. יש בו, באדם כמיהה גדולה כל כך לאלוהי , לרוחני שמייצג משה איש הרוח. זוהי נשמת האדם, שנפשו מייצגת. אבל יש בו גם גוף ,לכל הרוחות, צרכים גופניים וייצר שהוא הכי לגיטימי בעולם אחרת איך נתרבה, איך נחיה? רק אם נאפשר קיום של אמצע דימני המתרחש ללא הפסק בין שני הניגודים הללו. . וכאשר משה איש הרוח נעלם בגופו ורק הוראותיו נישארות 40 יום ולילה, זה קשה מדי לעם הצעיר הזה, והוא זקוק למשהו גשמי, OR ELSE. אהרון מבין את זה יפה ומייצג את זה נהדר. אלא שכמו שאומר ישראל בצדק – הם ניסחפו קצת יותר מדי, והחלו לצחק. את מי זה מזכיר לנו? את בני ישראל המודרניים אשר ניסחפו קצת יותר מדי ואחרי מלחמת ששת הימים, במקום ללכת לכיוון השלום, שמו שלו, יתברך, הלכו לחומר וקידשו עפר ואפר, עובדי אלילים חבושי כיפה. בינו בוערים בעם… או קיי.
אצל משה אפילו לדבר על אלוהים זו כבר הגשמה מוגזמת כי יש בכך וויברציות של אויר והשם המפורש מתדהדהד… אבל איך אפשר לחיות בסטריליות כזו.. חייבים משהו גשמי. אז בא עגל זהב או שטחים כבושים, ומשתלט על הכל, והתהליך של הליכה לקראתו – נפסק. כאן אנחנו נמצאים היום, אומה מבולבלת ומושחתת. מה עושה משה כדי לרפא את העם? בין השאר נותן להם תרופה הומאופתית – טוחן את העגל ומשקה אותם. כך הוא מחזק בהם את העגליות, את הצד האלילי עד כדי כך שהוא נהייה סימלי בלבד והם יכולים להמשיך בתהליך האנושי האלוהי. זה גם מה שחסר לנו כאן היום…בינו בוערים בעם… סליחה, כבר אמרתי את זה.
כולנו מצווים ללכת מן המדבר אל הארץ המובטחת. אבל לא אל כברת אדמה בין הים לחידקל, מטומטמים שכמונו, אלא אל נחלתנו האמיתית, נפשנו, כנמר בפרשת 'כי תבוא' ושם לעשות שלום…
משה ואהרון לא ייכנסו לארץ כי הם מייצגים את הקטבים המנוגדים של מחשבה וחומר. יהושוע הוא כבר פרי פשרה של האמצע ביניהם. הוא הסמלה של הקטבים האלו, , זה מה שהוא מנסה להיות.
ולסיום: למה עגל? כי מעגל צומח פר, ופר נבחר כסמל המושלם של הסמלה, כך לכפר וכו' כזכור. לכן עגל, אומר אהרון, כי מכאן יצמח לנו תהליך אמיתי.
בברכת יישר כוח
שלך בנאמנות,
מיכאל