"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל…" (דברים א,1)
בפרשה זו, הפותחת את ספר דברים, מספר משה לעם מחדש את סיפורם שלהם, את כל אשר ארע אותם מרגע יציאת מצריים. בשביל מה לספר מחדש, אנחנו שואלים – מה, הם לא זוכרים? אלא ש"בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמור:" (שם, א 5) – בסיפור מחדש יש משום ביאור התורה. ואכן במילה ב א ר יש גם ב ר א; חבוי כאן סוד הבריאה מחדש. דרך הסיפור המתחדש בורא משה לעם – ולעצמו – חוויה קצת אחרת ממה שבאמת קרה, בצורה שאפשר יהיה לעכל ולקבל אותה ביתר קלות. בכך הוא גם מ ב ר יא אותם – ואת עצמו – מטראומות שנשארו חוויות, חבויות שם בתוכם…
והא ראיה – העניין הראשון שמביא משה היא גרסה מחודשת ומשופרת לסיפור הקושי האישי שלו עצמו "ואמר אליכם בעת ההיא לאמור לא אוכל לבדי שאת אתכם…" "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" (שם א 9, 12) והוא מספר להם איך עלה בדעתו, הוא לבדו הבין את זה, שיש לחלק את העומס דרך אנשים חכמים ונבונים.. שרי אלפים…, הסיפור הידוע. את מי הוא שוכח תוך כדי? את יתרו, כמובן, כהן מדין, גוי גמור, אשר הוא שנתן לו את העצה הטובה הזו. הנה לכם דוגמה לסיפור מתחדש אשר מתקן את חווייתו האישית של משה לכזו שמשאירה אותו מנהיג חריף, מקורי ועצמאי.. הנה כך נעלמה לה התחושה המטרידה שלא בדעתו שלו עלה הרעיון הגאוני ההוא…
הכונו, אם כן, לסדנת סיפור מחדש מתקן, מבית מדרשו של משה. מדריך רוחני: הקב"ה. מורה ראשי: משה רבנו. תלמידים נאמנים בעל כורחם: העם. אנחנו. בהצלחה
מחלה זה דבר בריא 